גברים אתיופיים קוראים באורית. תמונה מאת אבי זנגי, ״דקה מן הדקה״

תופסי האורית: לימוד ומחקר של כתבי הקודש של ביתא ישראל

תופסי האורית היא תוכנית-דגש אקדמית ייחודית לתואר שני בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב, המתמקדת במחקר כתבי הקודש של קהילת ביתא ישראל, יהודי אתיופיה. זוהי יוזמה חדשנית ופורצת דרך, המבקשת לתעד, לחקור ולהנגיש מסורות עתיקות שהועברו בעל פה מדור לדור, ושעד כה כמעט שלא נחקרו. התוכנית פועלת בהובלת פרופסור דלית רום שילוני, בשיתוף עם דוקטור אנבסה טפרה מן החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית ופרופסור אריקה וייס מן החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב; ונמצאת בשיתוף פעולה עם המרכז למורשת יהדות אתיופיה, הספרייה הלאומית ועם מרכז קורת, אשר גאה לתמוך בה באמצעות מלגות קיום ומימון מלא של שכר הלימוד.

ה"אורית" (מן המילה ׳אורייתא׳ בארמית) כוללת את חמשת חומשי התורה והספרים: יהושע, שופטים ורות, והיא לכן החשובה בספרי הקודש של ביתא ישראל. האורית כתובה בשפת הגעז, שפת קודש עתיקה שאינה מדוברת עוד כיום. במשך דורות שמרו הקסים, המנהיגים הרוחניים של הקהילה, על מסורות הקריאה, התרגום והפירוש של האורית, והעבירו אותן בעל פה בטקסים דתיים, שבתות וחגים. מסורות אלו לא תועדו עד כה בכתב, והן מצויות בסכנת היעלמות עם הסתלקותו של הדור האחרון של הקסים שהוכשרו באתיופיה.

ייחודה של התוכנית בכך שהיא שוזרת בין אקדמיה וקהילה. בקבוצה לומדים כיום 11 סטודנטים וסטודנטיות מבני ובנות הקהילה, ובהם שני קסים פעילים — קס מולעלם טמייט וקס סמאי אליאס. רבים מהמשתתפים מגיעים ממשפחות של קסים, והקשר האישי שלהם אל המורשת הופך את הלימוד והמחקר למשמעותיים במיוחד עבורם ועבור הקהילה כולה.

 

שני מוקדים מרכזיים עומדים בלב העשייה של תופסי האורית: הראשון הוא הקמת מאגר דיגיטלי ראשון מסוגו לכתבי הקודש של הקהילה, שרבים מהם שמורים באחזקה פרטית. השני הוא תיעוד מקיף של מסורות הקריאה, התרגום והפרשנות של כתבי האורית, כפי שהועברו בעל פה על ידי הקסים. צוות התוכנית מקיים מפגשים מצולמים עם הקסים המבוגרים שהוכשרו באתיופיה ומתעד את ידיעותיהם במטרה ליצור ארכיון חי, שיהיה פתוח לחוקרים, לסטודנטים ולבני הקהילה.

תופסי האורית היא הרבה יותר מתוכנית לימודים. זו יוזמה של שימור ותיעוד תרבותי, העצמה קהילתית וחשיפה של אוצר תרבותי נדיר ומרגש שנמצא עדיין חי ופועם בלב החברה הישראלית אך יש סכנה ממשית שיאבד. הודות למפגש הייחודי בין האקדמיה לקהילה, נחשפים כאן גילויים ראשוניים שלא תועדו מעולם, ושיש להם ערך אדיר הן למחקר המקרא והן למורשת של עם ישראל כולו.

אירוע מיוחד מציין את פעילות התוכנית התקיים בין התאריכים 4 במאי ועד 22 במאי 2025 בגלריית הללויה שבמוזיאון אנו, מוזיאון העם היהודי, ובו הוצגה לראשונה האורית של קס אבא יצחק אייסו — אחד האוצרות הרוחניים החשובים של קהילת ביתא ישראל.

מרכז קורת גאה ללוות ולתמוך בתוכנית פורצת הדרך הזו, ולסייע בשימור אחד הנכסים הרוחניים היקרים ביותר של התרבות היהודית.

 

חיפוש