ציפור עפה על רקע שמים בהירים

שבויים ופדיון שבויים: החוק והקהילה/ י. רוטמן

שבויים ופדיון שבויים: החוק והקהילה. מאמר מאת פרופסור יובל רוטמן

 

במאמרו Rotman, Y. (2012). Captives and redeeming captives: the law and the community. In Judaea-Palaestina, Babylon and Rome, בוחן פרופסור יובל רוטמן את התפתחותו ההיסטורית של מנהג פדיון שבויים ביהדות ובנצרות בשלהי העת העתיקה. באמצעות ניתוח מקורות יהודיים ונוצריים מהמאות השנייה עד השישית לספירה, מראה פרופסור רוטמן כיצד פדיון שבויים התפתח ממעשים פרטיים למחויבות דתית וקהילתית ממוסדת. פרופסור רוטמן טוען כי בעוד ששתי הדתות פיתחו מנהגים מקבילים של פדיון שבויים כמעשה ציבורי, הן עשו זאת במסגרות מוסדיות שונות – הכנסייה הנוצרית באמצעות בישופים ורכוש כנסייתי, והקהילות היהודיות באמצעות התרמות אד־הוק ומשאבים קהילתיים. המחקר חושף כיצד פרקטיקות אלו צמחו בתגובה לנסיבות פוליטיות משתנות, במיוחד ביחסי האימפריה הרומית עם היהדות והנצרות, ומאוחר יותר בסכסוכים עם אויבים חיצוניים. 

 

באמצעות השוואת טקסטים משפטיים, ספרות חז"ל ותיאורים היסטוריים, מאיר פרופסור רוטמן כיצד קהילות דתיות מילאו חלל שהותירו רשויות המדינה בהגנה על בני דתם השבויים ופדייתם. 

ניתוח השוואתי זה מספק תובנות חשובות על התפתחות הסמכות הדתית והאחריות הקהילתית בשלהי העת העתיקה.

חיפוש