עמיתי קורת: תוכנית הפוסט־דוקטורט

תהילה ליברמן היא פוסט־דוקטורנטית במרכז קורת, בחסות פרופ’ ורד נעם וד״ר גיא שטיבל מבית הספר ללימודי היהדות והארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. היא השלימה את לימודי הדוקטורט בארכאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, שם עסקה עבודת הדוקטור שלה בבחינת חייהן, מעמדן והנראות החברתית של נשים בירושלים של שלהי תקופת הבית השני, מנקודת מבט ארכאולוגית. מחקרה הנוכחי מתמקד בנשים בחברות פליטים ובקהילות עקורות במדבר יהודה בתקופה הרומית, לאחר מרידות היהודים. המחקר בוחן דרכי הסתגלות של חברות למצבי משבר והגירה כפויה, תוך התמקדות מיוחדת בתפקיד המגדר במצבים אלו. לתהילה ניסיון של למעלה מעשור בעבודת שטח כארכאולוגית ברשות העתיקות, והיא עמדה בראש מספר חפירות בירושלים וסביבתה. תחומי העניין והמחקר שלה (ועליהם פרסמה מאמרים) כוללים בין היתר: ארכאולוגיה של מגדר, ירושלים ההלניסטית, הרומית והביזנטית, קרמיקה קלאסית, חיי היומיום, אפיגרפיה יוונית, זהות בעת העתיקה ותרבות חומרית, השושלת החשמונאית, אינטראקציות חברתיות, תרבותיות ודתיות ועוד. עבודתה משלבת ממצאים ארכאולוגיים עם מקורות ספרותיים ותיאוריה חברתית, במטרה להאיר את חוויות החיים של חברות עבר ובפרט של קבוצות וקולות שנעדרים לעיתים מן התיעוד ההיסטורי המסורתי.

סיון גוטליב היא חוקרת הפועלת במפגש שבין אמנות, מדע ותרבות. מחקריה עוסקים בתרבות חזותית של ימי הביניים, בייחוד בדימויים בכתבי יד עבריים מאוירים מימי הביניים המאוחרים וקשריהם עם תרבויות לא-יהודיות. בעוד שעבודת הדוקטורט שלה עסקה באיורים רפואיים בכתבי היד, מחקרה מאז עוסק בעיקר בתרשימים מדעיים ורפואיים. מחקריה בוחנים את הקשר והמעבר של הידע מטקסט כתוב ל"טקסט" חזותי, ואת האופן שבו ידע חזותי מתרבויות שונות תורגם, הותאם, ועוצב מחדש במסגרת היהודית. סיון הייתה עמיתת מארי סקוואדובסקה קירי של האיחוד האירופי בחוג ללימודים שמיים באוניברסיטת גרנדה שבספרד, עמיתה במרכז ללימודי יהדות ע"ש הארי סטאר באוניברסיטת הרווארד, ומלגאית מרכז הלפרן לחקר התודעה על פי היהדות, באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלה זכתה בפרס זלמן שזר להוצאת ספר ביכורים (2024). סיון גרה במושב גיאה, בת זוגו של עמיחי ואמא לשלושה.

חוקר מקרא, מתמחה בהיסטוריוגרפיה מקראית, בביקורת ספרותית היסטורית, בתקופה הפרסית ובביקורת טקסט. עבודת הדוקטורט שלו (האוניברסיטה העברית, 2019–2024) עסקה בסיפור האוטוביוגרפי של נחמיה בספר עזרא-נחמיה, שם טען כי ייחוס בניית החומה לנחמיה הוא התפתחות עריכתית משנית בעלת השלכות טקסטואליות והיסטוריות. גישתו המתודולוגית משלבת ניתוח פילולוגי, השוואה לספרות המזרח הקדום ובחינה של אידיאולוגיות דתיות והיסטוריות, ומדגימה כיצד התפתחות הטקסט משקפת שינויים בתפיסות עולם בחברה היהודית בימי בית שני. מחקרו הנוכחי של נתן, בשיתוף עם פרופ' עודד ליפשיץ, עוסק בהיווצרות הזהות היהודית בתקופה הפרסית. המחקר משלב ניתוח טקסטואלי דיאכרוני עם ממצאים ארכיאולוגיים, ושואף להבחין בין נקודות מבט שייכות אותנטית לתקופה הפרסית לבין פרשנויות מאוחרות יותר של מסורות מוקדמות. גר בחיפה, נשוי ואב לשני בנים.

אסנץ רץ היא היסטוריונית של עם ישראל בשלהי העת העתיקה. עוסקת באלימות דתית, היסטוריוגרפיה, ועיצוב ומעבר מסורות בין יהדות ונצרות. בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון בחוגים היסטוריה של עם ישראל וספרות עברית, ותארי מוסמכת ודוקטור של האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה עסקה באלימות נוצרית כלפי קהילות יהודיות במזרח האימפריה הרומית, ועיצוב נרטיב הניצחון הנוצרי. במהלך בתר הדוקטורט ברגנסבורג, גרמניה, חקרה אסנת את אירוע השמד של קהילת מינורקה (418 לספ'), ואת דמותה של אם המקבים ביהדות ופולחנה בנצרות המזרחית. מחקרה הנוכחי מאתגר את ההנחה הקיימת במחקר כי יהודי מערב האימפריה הרומית נטמעו בסביבתם הנוצרית במהלך שלהי העת העתיקה, ומבקש לאתר קהילות יהודיות נשכחות במערב אירופה ואת השפעתם התרבותית על סביבתם. מתגוררת בירושלים, אם לשלוש בנות, חובבת קדרות, טיולים ופוטוסים.