רוטמן, י. (2014). פדיון שבויים וחילופי שבויים כמעשה מדיני ביהדות, בנצרות ובאסלאם – התהוותו של נוהג ימי ביניימי. שבויים (קובץ בעריכת מרב מאק): מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי ומכון ון ליר בירושלים.
במאמר זה בוחן פרופסור יובל רוטמן את התפתחות מנהג פדיון השבויים ביהדות, בנצרות ובאסלאם, מהמאה השנייה ועד המאה העשירית לספירה. באמצעות ניתוח טקסטים דתיים, מסמכים היסטוריים ועדויות בנות התקופה, מראה פרופסור רוטמן כיצד התפתח פדיון שבויים ממעשים פרטיים למחויבות דתית וקהילתית ממוסדת.
פרופסור רוטמן טוען כי בעוד ששתי הקהילות הדתיות פיתחו מנהגים מקבילים של פדיון שבויים כמעשה ציבורי, הן פעלו במסגרות מוסדיות שונות. באמצעות ניתוח מקרי המבחן של פדיון חפצי קודש כגון איקונות וספרי תורה, מדגים פרופסור רוטמן כיצד פדיון שבויים שירת לא רק את הצלת הפרט אלא גם את שימור הזהות הדתית הקולקטיבית.
הניתוח ההשוואתי שמציג פרופסור רוטמן מספק תובנות חשובות על האופן שבו קהילות דתיות מילאו את החלל שהותירו רשויות המדינה בהגנה על בני דתם, וכיצד תרמו מנהגי פדיון השבויים לעיצוב האחריות הקהילתית והסמכות הדתית בשלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים.
